רבים נוהגים לכנות את ישראל מדינת הסטארט-אפ שכן לא מעט חדי קרן וחברות הייטק צומחות פה ומגיעות למעמד יוקרתי בעולם ההייטק בתור חברות מובילות או כאלה שנמכרו לחברות ענק כמו גוגל או אפל תמורת כסף רב. ואכן, אם מסתכלים על הנתונים היבשים, ענף ההייטק אחראי על חלק ניכר מהתל״ג של מדינת ישראל ועומד כיום על קצת פחות מ-15 אחוז. לאור כל זאת הביקוש לעובדים בענף ההייטק עלה מאוד בשנים האחרונות ונוצר מחסור רב בעובדים, דבר שגרר מלחמה על כל עובד וכפועל יוצא העלה רבות את השכר בעולם ההייטק בכל קשת המשרות כאשר מעבר לשכר חברות רבות עשו פעולות רבות ונתנו הטבות רבות לעובדים כדי למשוך אותם אליהם. רבים אמרו שזוהי תקופה זמנית כפי שחווה הענף בשנת 2008 טרם המשבר הכלכלי ורמות השכר אליהם הגיעו בענף הן לא הגיוניות ובועת ההייטק צריכה להתפוצץ בשלב זה או אחר, כאשר חלק טענו שזה יגיע במהרה וחלק טוענים שאנו נראה את הבועה מתפוצצת עוד מספר שנים. הכתב הכלכלי נתנאל דוידי מציג את התחזיות לתקופה הקרובה.
ענף ההייטק בתור עמוד התווך של הכלכלה הישראלית
אם מסתכלים על השנה האחרונה מספר שיא חברות הייטק ישראליות הונפקו לבורסה בניו יורק כאשר אם מכמתים את הדבר להכנסות עבור המדינה ממסים שאותן ישלמו החברות הללו, מדובר על מיליארדי שקלים של הכנסות ממס, מה שמייצר נקודת אור כלכלית עבור המדינה, במיוחד בימים של יציאה מהמשבר הכלכלי שהביאה עימה הקורונה. מעבר לנושא של הכנסות ממיסים אי אפשר להתעלם מן העובדה שכאשר רוב המשק פיטר עובד בתקופת הקורונה, ענף ההייטק לא רק שאינו פיטר עובדים אלא רק הגביר את קצב הגיוסים ודאג לכך שחלק ניכר מן המשק הישראלי ימשיך לנוע קדימה למרות משבר הקורונה, בדגש על הפאן הכלכלי שהביא עימו המשבר בדמות של מיליון איש שלא היו מועסקים.
האם אנחנו בכל זאת נמצאים בבועת הייטק?
למרות כל מה שציינו קודם לכן ישנם עדיין מומחים ואנשי כלכלה שאומרים שכאשר אומרים הייטק, אז מדובר על בועה שחייבת להתפוצץ. ייתכן ואכן אלו הם פני הדברים אך אם מסתכלים על העבר, המגמה של השוק נמצאת בעלייה מתמדת, בין אם זה ענף ההייטק, ענף התיירות ועוד ענפים רבים אחרים. ייתכן וענף ההייטק יחווה תיקון קטן למטה שרק יתקן את רמות השכר הגבוהות אליו הגיעו העובדים בו אך ככל הנראה האטה ופיצוץ של הבועה לא באים בחשבון.
