המושג של התיישנות עבירות מלווה את המשפט הישראלי שנים רבות, במסגרת שני הרבדים המוכרים שלו – בהליך אזרחי וכן גם בהליך הפלילי. למעשה, התיישנות עבירות אומרת כי אדם אשר ביצע עבירה פלילית מסוימת ולעיתים גם עבירה חמורה – עשוי להיות פטור ממיצוי עונש על עבירה זו, במידה וחלה תקופת ההתיישנות עבור אותה עבירה. אז מהי בעצם ההתיישנות, באלו מקרים תוכלו לטעון להתיישנות, מהו פרק הזמן של התיישנות עבירות ומה עוד חשוב לדעת על נושא זה? ובכן, בכתבה זו החלטנו להסביר לכם כל מה שתצטרכו לדעת בנושא הזה וכל הסובב סביבו.
מתי עבירות נחשבות מתיישנות?
חוק סדר הדין הפלילי מגדיר במפורש מהי התיישנות ומתי בעצם היא חלה. בכל הנוגע להתיישנות עבירות, קובע סעיף 0 של חוק סדר הדין הפלילי, כי אין להעמיד לדין אדם במקרים בהם העבירה בעניינו התיישנה. כמו כן, חשוב להוסיף כי חוק העונשין מסווג את כל העבירות לשלושה סוגים שונים, בהתאם לחומרתן – חטא, עוון ופשע. כך לדוגמא, עבירה שדינה תהיה מאסר עולם תתיישן בחלוף 20 שנה מתום ביצועה, כאשר לאחר תקופה זו כבר לא יהיה ניתן להעמיד את מבצע העבירה לדין. בעבירות פשע אחרות, שעונשן עולה על 3 שנים, לא יהיה ניתן להעמיד את האדם לדין במקרים בהם ביצע את העבירה לפני מעל ל-10 שנים.
חשוב להדגיש
כאשר אנו דנים בנושא של התיישנות עבירות, חשוב מאוד לציין כי קיימות מספר פעולות שעשויות לעצור את מניין הימים של תקופת ההתיישנות, כמו לדוגמא חקירה פלילית מתמשכת. משמע הדבר הוא, שרק בתום הליכי החקירה תתחיל הספירה של תקופת ההתיישנות הרלוונטית לעבירה הספציפית הזו. אולם, מדובר על נושא מורכב, כך שצריך לבחון כל מקרה לגופו באופן אינדיבידואלי, דבר שלשמו בין היתר תצטרכו לשכור את שירותיו של עורך דין עבירות מין שיסייע לכם. עורך דין שכזה ייצג אתכם משפטית וילווה אתכם לאורך כל הדרך, כך שתוכלו לבחון את כל הנושא של ההתיישנות ושל הדין באשר לעבירה שלכם.
